מיומנויות חברתיות כמו מיומנויות רבות אחרות שאנחנו רוכשים יש בסיס מולד. כלומר, אנחנו נולדים עם פוטנציאל מסויים בתחום הזה, שיבוא לידי ביטוי כך או אחרת עם הגדילה וההתנסות.
קל יותר לחשוב על זה ככה, אם חושבים על מיומנויות אחרות שאנחנו רוכשים במהלך החיים… כפי שלאחד ישנה נטייה מולדת לספורט, או תפיסה חשבונית מעולה ולאחר יש שמיעה מוזיקלית יוצאת דופן או כשרון לציור ולשפות, כך גם כשמדובר במיומנויות חברתיות. העניין הוא שהתפקוד החברתי ישפיע לרוב פי כמה על חייו של אדם מקשייו בחשבון או בציור…
חיינו מתנהלים מהרגע הראשון במסגרות חברתיות (משפחה, גן, חוגים, כיתה, תנועת נוער, מקו עבודה) בכולi אנחנו מצופים להשתלב, להתחשב בסובבים אותנו, לשתף פעולה, לכן אנשים שמתקשים בתחום החברתי עלולים לחוות תסכול מתמשך, קושי להשתייך, בדידות, דחייה, תחושת כשלון, חריגות ובעקבות זאת פגיעה בלתי נמנעת בדימוי העצמי.
החדשות הטובות הן שהנטייה המולדת הזו ניתנת להשפעה, לתרגול וללמידה.
גם אם ילד נולד כשההבנה החברתית אינה מתפתחת לה בטבעיות ובאינטואיטיביות, יש בהחלט מה לעשות בקשר לכך. אפשר ללמד ולתרגל מיומנויות חברתיות ולשפר פלאים את התפקוד החברתי, בדיוק כפי שניתן להתאמן, לחזק ולשפר את הכושר הגופני או את מיומנויות הקריאה והחשבון!
חדשות טובות נוספות הן שלהורים יש תפקיד משמעותי וקריטי בעניין וכמו בהרבה תחומים אחרים, הגיל הרך הוא התקופה הכי טובה לביסוס יכולות וככל שנקדים, כך ייטב.
אין גיל מוקדם מדי לעבודה על מיומנויות חברתיות!
בהרצאה הזו אשלב הסברים על התפתחות תחום המיומנויות החברתיות עם עצות להורים כיצד לגדל תינוקות, פעוטות וילדים תוך מימוש הפוטנציאל החברתי שלהם. בסופו אספר גם על סיבות אפשריות לקשיים בתחום הזה ומתי כדאי לפנות לטיפול מקצועי.
אז יאללה, בואו נתחיל בנקודה בה הכל מתחיל… הלידה.