הנקה היא דבר מופלא. תזכורת ברורה לפלאי הטבע והבריאה, תזכורת חד משמעית להיותנו בעלי חיים בעצמנו, יונקים. מבחינות רבות, לא שונים מהכלבה או האתון המניקה את צאצאיה, אך מבחינות רבות אחרות, שונים ומורכבים כמו שרק אנחנו, בני האדם יכולים להיות. מושפעים מהסביבה, מהתרבות, מהידע, מהטכנולוגיה ומשלל הרגשות שבנו, שלעיתים קרובות מבלבלים את הדחפים הטבעיים והאינטואיציה ההורית.
חשוב בעיניי להיות מודעים לאוסף ההתמודדויות והאתגרים שהזנת תינוקות וההחלטה אם להניק או לא להניק מזמנים בפנינו, ועל כך ארצה לדבר.
במדריך הזה אבקש לדון בהשפעות הרגשיות של ההאכלה על התינוק ועל הוריו ואעלה נקודות שכדאי לשים לב אליהן, בין אם בוחרים להניק ובין אם לא, כמו גם עצות פרקטיות להורים.
למען הסר ספק, אקדים ואומר שהמחשבות והעצות שאפרט פה נועדו לעודד הנקה ולברך עליה כשהיא אפשרית, אך גם לסייע להורים שתינוקותיהם לא יונקים, להעניק להם את הערך הרגשי העצום שמתלווה להנקה. כמו כן, אנסה להתייחס להשפעות אפשריות של "הנקה למרחקים ארוכים" - הנקת פעוטות וילדים.
אז נתחיל בהתחלה...
תינוק נולד ובמקביל מתחולל הנס בגופה של אימו.
בהמשכיות מרשימה לחודשי ההריון בהם גופה של האם ייצר, הזין וגידל עובר, ובסנכרון פלאי, הגוף האמהי ממשיך במלאכה ומייצר עבור התינוק שכבר לא גדל בתוכו, אלא מחוצה לו, בדיוק בדיוק את מה שהוא זקוק לו. הזנה מושלמת, מאוזנת, תפורה במדוייק לצרכיו, להתפתחותו, לבריאותו הגופנית והנפשית של התינוק.
רבות נכתב על הרכב החלב הייחודי של אמהות שונות, אשר משתנה כמו קסם ומותאם טוב יותר מכפפה ליד לתינוק הספציפי, ומזין אותו בערכים התזונתיים והחיסוניים להם הוא זקוק כדי לגדול ולהתפתח באופן מיטבי.
אבל הנקה היא הרבה מעבר לתזונה. ההנקה טומנת בחובה גם פוטנציאל לקשר, לחיבור רגשי, היא אמצעי ויסות והרגעה, אמצעי הרדמה, ובהמשך היא גם עשויה לקרוא תיגר על היווצרות הנפרדות בין הפעוט ואימו, על יחסי התלות ביניהם, על מקומו של ההורה השני ביחס לדיאדה "אם מניקה-תינוק", על עצמאות הפעוט ועוד ועוד.
אז הנה כמה מחשבות ונקודות שכדאי לשים לב אליהן, וזה לא משנה כיצד וממה התינוק שלך ניזון.
עצה מס' 1: קרבה גופנית ואינטימיות
האכלת תינוקות חשוב שתתקיים תוך קרבה גופנית. במידה ותינוקך מואכל מבקבוק, חשוב לנסות לדמות את ההאכלה מבקבוק להאכלה המתרחשת בהנקה. מומלץ בחום להעדיף ולהאכיל את התינוק שלך כשהוא מעורסל בחיקך, כמו בתנוחת ההנקה הקלאסית. הראש של התינוק נשען על יד אחת שלך ולחיו צמודה לחזה שלך, כך שהוא יכול לשמוע את פעימות לבך, להרגיש את חום הגוף ואת הנשימות שלך. כל אלה מרגיעים מאוד, מסייעים לתינוק לווסת עצמו, את נשימותיו ונוסכים בו בטחון.
חשוב לזכור שתינוקות זקוקים לעזרה בכל מה שקשור לויסות העוררות שלהם, להרגעה והרדמות! הקרבה הגופנית ויצירת המגע הפיזי תורמים לכך מאוד ומעניקים לתינוק את הבסיס הרגשי שיאפשר לו בהמשך הדרך לווסת עצמו בעצמו עם פחות ופחות עזרה מבחוץ.
עצה מס' 2: האכלה היא הזדמנות לתקשורת
תנוחת ההנקה, גם כשמדובר בהאכלה מבקבוק, מאפשרת תקשורת הדדית, לכן חשוב שתהיה האפשרות ליצירת קשר עין עם התינוק, כך תוכלו לשים לב בקלות למצב הרוח שלו, לדבר אליו תוך כדי ההאכלה ו"לנצל" את ההאכלה לזמן איכות משותף. באותה מידה, גם התינוק שלך יוכל להתבונן בך, לחייך אליך וליצור קשר. תינוקות אוהבים לרוב שנוגעים בהם ומלטפים אותם במהלך ההאכלה והם גם אוהבים ליזום מגע בעצמם: לחוש, ללטף את העור, לגעת בפנים, למולל את השיער או את השרשרת. אלה דרכים נוספות בהן הם נרגעים ומווסתים עצמם. בהמשך, כשיגדלו, הם יוכלו לעשות זאת עם חפץ מעבר או עם גופם שלהם, כשהרגעים הללו מופנמים בתוכם.
עצה מס' 3: לא רק אמא
ההאכלה הקרובה והאינטימית הזו מרגיעה לא רק את התינוק, אלא גם את ההורה המאכיל. היא משחררת אצלו את "הורמון האהבה" אוקסיטוצין (בהנקה אך גם בהאכלה מבקבוק), כך נבנים היסודות לקשר הרגשי בין ההורה והתינוק. במידה ומדובר בתינוק יונק, שאביו או ההורה השני לא משתתפים בהאכלה, חשוב למצוא הזדמנויות אחרות של אינטימיות, טיפול וקרבה. להחזיק הרבה על הידיים, עור לעור, להחליף חיתול, לרחוץ, להרדים ולהרגיע. הטיפול הקרוב הזה חשוב במיוחד כדי להגביר את מעורבותו של ההורה השני, לחזק את הקשר בינו לבין התינוק וליצור דיאדה (קשר זוגי) נוספת מלבד "אם-תינוק" ובהמשך טריאדה: "הורה-הורה-תינוק".
עצה מס' 4: תנוחת האכלה
שימו לב שבהנקה לרוב תנוחת ההאכלה תשתנה, כך שהתינוק יהיה מעורסל בכל פעם לצד אחר, בהתאם לשד ממנו הוא יונק. גם בהאכלה בבקבוק כדאי לשנות צד וכיוון, לעידוד התפתחות סימטרית.
עצה מס' 5: התינוק האקטיבי
בהנקה התינוק שלך אקטיבי ובשליטה מלאה. הוא מכתיב את הקצב בו הוא יונק, את כמות החלב, הוא יכול להתנתק מהפיטמה ולעצור מתי שרק ירצה, לקחת לעצמו הפסקות, לבדוק מה קורה סביבו ולנוח. הוא יכול למצוץ את הפטמה להרגעה כמוצץ או לינוק חלב כאוות נפשו. הוא מחליט! לעיתים באכילה מבקבוק, החלב זורם לפיו של התינוק ללא מאמץ, התינוק פאסיבי ותחושת השליטה שלו נמוכה יותר. אם תינוקך מואכל מבקבוק כדאי להשתמש בפיטמה מתאימה בה הוא יחוש בשליטה דומה ויהיה אקטיבי. חשוב להיות ערניים במהלך ההאכלה לתגובותיו, כך שיוכל להפסיק לאכול ולהמשיך לפי צרכיו ורצונותיו.
עצה מס' 6: עצמאות לעומת קרבה
שימו לב! גם כשהתינוק כבר עצמאי ומסוגל להחזיק את הבקבוק בעצמו חשוב להמשיך ולהאכיל אותו, לערסל אותו, להחזיק בקרבה ובאינטימיות כפי שתיארתי קודם, לפחות בחלק מההאכלות. למרות שהוא מסוגל לאכול בעצמו, התינוק והפעוט עדין זקוק לכם במובן הרגשי הזה.
בודאי שיש להימנע מכל מיני אלתורים ומתקנים שמאכילים את התינוק ללא מעורבות שלך, אלה עלולים להיות מסוכנים ומזיקים ממש. את העצמאות באכילה התינוק שלך ישיג מאוחר יותר כשיאכל בעצמו ויכניס לפיו חתיכות קטנות של אוכל, יחזיק כפית, ישתה מים מכוס ועוד.
הנקה היא כמו חבילה מלאה דברים טובים. בפעולה אחת משיגים כל כך הרבה. ציצי כדי להאכיל, ציצי כדי להרגיע, ציצי כדי להרדים, ציצי כמעט לכל אי נוחות. הקרבה הגופנית, המגע, פעימות הלב, החיבוק מיד עוטפים את התינוק ומרגיעים גם אם אינו רעב. תינוקות יונקים זוכים להזדמנויות רבות של קרבה ומגע פיזי, חשוב לוודא שגם תינוק שאינו יונק זוכה להזדמנויות דומות, כי לכך הטבע התכוון ולכך התינוק שלך מצפה וזקוק.
עצה מס' 7: קרבה גופנית
אם התינוק שלך לא יונק חשוב להעניק לו את המגע, הקרבה, חום הגוף לו הוא זקוק ולו הוא מצפה. תרימו אותו הרבה על הידיים, תאכילו על הידיים, תרגיעו על הידיים…
עצה מס' 8: טיפול מגוון
חשוב, הן אצל תינוקות יונקים והן אצל תינוקות שאוכלים מבקבוק, להרגיע ולהרדים ביותר מדרך אחת. הורים רבים מרדימים רק בעגלה, רק בקפיצות על כדור, רק במנשא, או רק בהנקה והגיוון חשוב. תינוקות שילמדו להירגע, להירדם ולווסת עצמם בדרכים מגוונות יפתחו טוב יותר את יכולות ויסות העצמי שלהם בהמשך. עצה זו נכונה במיוחד לתינוקות יונקים שההנקה היא המענה העיקרי שהם מקבלים למגוון רחב של צרכים.
כשתינוק יונק נוצר חיבור ייחודי בינו לבין אימו. היא זו שמחזיקה ב"שרביט הקסם" שמזין אותו, מרגיע אותו ומרדים אותו, בדרך כלל בקלות. פעמים רבות נוצר מצב שהאב או ההורה השני נשאר "בחוץ" וצריך לעבוד קשה הרבה יותר כדי ללמוד את הדרכים היחודיות שלו לטפל בתינוק. הקשר עם שני ההורים חשוב ומספק צרכים שונים ומשלימים, לכן חשוב לתת את הדעת לשימוש מרובה ובלעדי בשרביט הקסם של אמא.
הדבר חשוב גם למען מצבה הרגשי של האם ותחושת השותפות ההורית עם האב. אמהות רבות חשות עומס רב מכך שהן המטפלות הבלעדיות של תינוק יונק ותחושת השותפות עם ההורה השני חשובה מאוד לכך בתקופה זו.
עצה מס' 9: ומה עם אבא? לקחת צעד אחורה, לסמוך ולאפשר
חשוב לאפשר להורה שלא מניק ולתינוק את המרחב ללמוד את הדרכים היחודיות שלהם להירגעות, הירדמות, הנאה, האכלה ועוד, גם אם הדרך שלהם שונה לחלוטין מהדרך של האמא והתינוק וגם אם זה כרוך לעתים בבכי. התאזרו בסבלנות, שדרו להורה השני ולתינוק שלכם שאתם סומכים עליהם, שהם מסוגלים להיות יחד ושהכל בסדר!
ומתי כדאי כבר להיפרד מההנקה?
לאחר הלידה, התינוק והוריו יעברו במספר צמתים בדרכם בהם ייאלצו לבחור לגבי המשך ההאכלה. משרד הבריאות ממליץ על הנקה בלעדית בחצי השנה הראשונה ובהמשך על שילוב מזון מוצק בתזונה של התינוק. כשהתינוק מתחיל לאכול מזון אחר, הוא באופן טבעי מפחית בצריכת החלב. במקביל, אמהות רבות שבות לעבודה במהלך השנה הראשונה לאחר הלידה, החלטה שמאלצת אותן להפחית בהנקה ולהיעזר בבקבוקים. במשפחות בהן האמהות המניקות נשארות לטפל בתינוק בבית עשוי להיווצר אתגר מסוג אחר: לייצר גבול פנימי להנקה, להרגיע בדרכים אחרות שאינן הנקה, להרדים בדרכים אחרות שאינן הנקה, לפתוח מרווחי זמן בהם הילד יחוש רעב ורצון לאכול מזון מגוון.
אמהות רבות מתמלאות תחושת אומניפוטנטיות, כל יכולות, על כך שהן מזינות את תינוקן באופן בלעדי ומספקות את כל צרכיו. אין תחושה מופלאה מזו: "אני יצרתי את התינוק הזה ואני מזינה אותו, הוא זקוק לי ואני מצליחה להעניק לו את כל צרכיו." אמהות מסויימות עלולות להתקשות לוותר על התחושה המעצימה הזו, כך שזו תהיה המוטיבציה העיקרית שלהן להמשך ההנקה, ללא התבוננות בשאר צרכיו של התינוק.
התינוק מקבל מההנקה בשנה הראשונה המון וממשיך לקבל ממנה גם לאחר מכן, אך בהנקה לאורך זמן מתווספים למארג נפשו צרכים רגשיים מורכבים יותר. הוא זקוק גם לטיפוח תחושת המסוגלות שלו, לתחושת נפרדות מהוריו, לתחושת שליטה ולעצמאות.
עצה מס' 10: לא רק חום ומגע
חשוב להיות מודעים לצרכים הרגשיים המתקדמים של התינוק בשנה השנייה לחיים ואילך, מעבר לקרבה, חום, אינטימיות ובטחון. מומלץ לוודא, בעיקר במצבים בהם ההנקה נמשכת מעבר לשנתיים הראשונות, שהתינוק אכן מקבל מענה לצרכיו המתקדמים הללו, מפתח את כל אלה ולא מקובע ביחסי תלות וקושי בנפרדות מאימו המספקת באופן בלעדי את כל צרכיו.
פעוט שיחווה קושי בתהליך הנפרדות עלול לפתח חרדה שתבוא לידי ביטוי בהתקפי זעם, נסיונות שליטה לא יעילים בהוריו, תוקפנות, קשיי פרידה, הפחתה בדחף הסקרנות, הלמידה והחקירה, היצמדות לאמא ועוד.
מי יוזם את הפסקת ההנקה?
ישנם תינוקות במהלך החודשים הראשונים שמפתחים העדפה לבקבוק, לעיתים קרובות סביב קפיצות גדילה. אלה צמתים בהן אמהות מסויימות מפסיקות את ההנקה ועוברות להאכלה מבקבוק. במקרים אחרים, הפסקת ההנקה אינה נוצרת מעצמה. רוב התינוקות והפעוטות לא יזמו בעצמם הפסקה של הנקה אלא היא תתרחש בעקבות יצירת תנאים מתאימים על ידי ההורים. אמהות רבות מרגישות בעצמן את התחושה ש"הספיק להן", שההנקה הגיעה למיצוי והן יוזמות את סיום ההנקה.
אך מה כשזה לא קורה? ישנן אמהות שהתרגלו לשים את צרכיהן בצד, "להיות שם" באופן מוחלט עבור תינוקן ומבחינתן ההקרבה העצמית שלהן היא ביטוי למסירות ואהבה. בפועל, הנקה שנמשכת מתוך הקרבה עצמית אינה מעניקה לתינוק את מה שהוא זקוק לו, אלא להיפך. ההקרבה העצמית היא כמו מסך ערפל שמקשה על האם לראות את צרכיו האמיתיים של התינוק ולעיתים קרובות היא תפריע להיווצרות התנאים המתאימים לגמילה מהנקה. האמא תתקשה לחוש את צרכיה שלה אשר לעיתים קרובות מסונכרנים עם אלה של התינוק, היא תדכא אותם ותמשיך להניק מתוך הקרבה עצמית.
עצה מס' 11: גם וגם
הנקה טובה נותנת מקום לצרכים של האם והתינוק או הפעוט גם יחד. מאמץ מצד האם למען ההנקה הוא חשוב על מנת שההנקה תצליח, אך במידה ואת חשה הקרבה עצמית, סבל, עצבנות, חוסר שקט או קושי מכל סוג שהוא אשר נמשך לאורך זמן, כדאי לחשוב מחדש על המשך ההנקה.
הפסקת הנקה דורשת לעיתים קרובות התמודדות הורית. הפעוט רגיל לדרך חיים מסויימת ומגיע הרגע שאימו מציבה לו גבול מציאותי ואומרת לו שהוא צריך להתרגל לדרך שונה.
לעיתים אמהות מתקשות לגייס את הסמכות ההורית הדרושה להצבת הגבול, להתמודדות עם אי שביעות רצון של התינוק, עם הרצון שלו להמשיך לינוק שעומד בניגוד להחלטתן להפסיק.
עצה מס' 12: התמודדות עם קונפליקט
אמהות אלה, שמתקשות להתמודד עם קונפליקט, כדאי שיתנו את הדעת לכך שמדובר ביכולת הורית שתלווה אותן ואת ילדיהן שנים קדימה, בתחומים רבים אחרים מלבד בהנקה. חשוב למצוא את הדרך הנכונה לכן, תוך אמפטיה ורגישות להציב גבולות עבור ילדיכן ובמידת הצורך לפנות לעזרה מקצועית לשם כך.
לסיכום, הנקה היא פלא. יכולת מופלאה שהעניק לנו הטבע כדי להזין את התינוקות שלנו ולהעניק להם כמעט את כל צרכיהם בראשית החיים בפעולה אחת. יחד עם זאת, גם אם בחרתם שלא להניק, גם אם רציתם אבל לא יכולתם להניק, גם אם לא רציתם, יש היום אפשרויות הזנה מעולות אחרות, רק חשוב לשים לב לערכים הרגשיים שההנקה מעניקה ולוודא שאתם מעניקים אותם גם בהאכלה מבקבוק.
אם בחרתם להניק, שימו לב במיוחד להשתלבות של ההורה השני בטיפול, כדי שלא תשארו לבד בטיפול בתינוק, כדי שגם הוא ימצא את הדרך להתחבר לתינוק, לטפל, להרדים ולהרגיע - כל אלה חשובים כי הם הבסיס לקשר הרגשי ביניהם.
שימו לב גם לצרכים הרגשיים שלכן, האמהות המניקות. הקפידו על טיפול דינמי, מתפתח, מגוון ומשתנה כדי שלא תתקעו בדרך אחת לאורך זמן. בדקו מדי פעם למה התינוק שלכם כבר מסוגל וסימכו על עצמכם ועל התינוק שלכם, כך תעזרו לו לפתח את יכולות ויסות העצמי שלו ובמקביל גם תחושת מסוגלות, יכולת נפרדות ועצמאות.
אם הגעתן להנקת פעוטות, שאלו את עצמכן מדוע אתן ממשיכות להניק, האם אתן חוששות להפסיק, מה אתן בדיוק חשות כלפי ההנקה.
במידה ואתן מרגישות קושי, צורך בעזרה וליווי, אל תהססו ופנו לעזרה של פסיכולוג התפתחותי שיעזור לכן להשיב על השאלות הללו ולמצוא בעצמכן את הכוחות להמשך הדרך.
בהצלחה ובאהבה,
אורית רובין בן חיים, פסיכולוגית התפתחותית מומחית