יואב בן 4. הוא ילד חמוד וסקרן, פעלתן וחכם. עד השנה הכל היה בסדר, ילדים רצו בחברתו והם עדיין רוצים, אבל כבר תקופה שהגננת מדווחת על קושי. כל עוד יואב מרוצה, הכל מצויין, אבל ברגע שדברים לא מסתדרים בדיוק כפי שהוא התכוון, משהו משתבש. למשל, אתמול הוא שיחק מאוד יפה עם שניים מחבריו במגנטים עד שהם לא קיבלו את הרעיון הנפלא שהיה לו, אז הוא התעצבן, בעט במגנטים והרס את מה שהם בנו, הוא צעק על הילדים שהוא כבר לא חבר שלהם וכשאחד מהם ניסה להגיד לו שזה לא פייר, יואב גם בעט בו! הגננת הגיעה מיד כשהיא שמעה את הצעקות, ניסתה לעזור ולהבין מה קורה, אבל יואב פרץ בבכי מר של תסכול והיה זקוק לזמן ממושך כדי להרגע.
מכירים את יואב?
עד גיל 4 בערך אנחנו מתייחסים בסלחנות להתנהגות מהסוג שתואר ובצדק. בכל זאת, מדובר בילדים צעירים שבונים ומפתחים במרץ מגוון של יכולות: קוגניטיביות, שפתיות, חברתיות ורגשיות, להן תרומה משמעותית וקריטית לפתרון בעיות חברתיות. בשנה הרביעית לחיים מתגנבת לה הציפייה מהילד להסתדר טוב יותר: להיות מסוגל להתאפק יותר, לשלוט בתגובותיו, לדבר במקום להרביץ, לפתור בעיות יותר ויותר בעצמו ולהפחית את התלות במבוגר ולהסתדר טוב יותר עם חברים.
ואכן, רוב הילדים מתפתחים עומדים בציפיות האלה ומסוגלים פחות או יותר, עם עזרת מבוגרים במינונים משתנים, להשתלב מבחינה חברתית ולתפקד לא רע בכלל.
אך בכל גן קיים הילד שמתקשה להתאפק, שמרביץ, שפשוט לא מסוגל לשאת תסכול ויכולים להיות לכך כמה הסברים, נפרדים או שלובים זה בזה. אז בואו נדבר עליהם קצת...
כולם מדברים על מיומנויות חברתיות - מה זה בכלל?
מיומנויות חברתיות הן מכלול של יכולות שמאפשרות לילד ליצור ולנהל קשרים חברתיים עם בני גילו ולשמר אותם. הן מאפשרות לילד לקיים אינטראקציה חברתית (משחק או שיחה) לאורך זמן, לפתור בעיות וחילוקי דעות, עם התערבות מתווכת של מבוגר המשתנה בהתאם לגיל ולסיטואציה.
ילד בעל מיומנויות חברתיות טובות ומגוונות יוכל בשעת ריב עם חבר להציע פתרונות אפשריים וחלופיים, הוא יוכל ליזום אך גם להגיב ליוזמותיו של האחר, להעלות רעיונות וגם לקבל רעיונות של אחרים, ובאופן כללי הוא יוכל לשחק תוך שיתוף פעולה, גמישות, הבנת עצמו וראיית האחר.
מיומנויות חברתיות כמו הרבה יכולות אחרות שלנו משלבות פוטנציאל תורשתי מולד עם השפעה סביבתית. כלומר, לא נתפלא לפגוש ילד ביישן שנולד להורים ביישנים, ילד עם הפרעת קשב וריכוז להורים עם אותה הפרעה וכו'. היכולות החברתיות מתחילות להתבסס ולהתפתח ממש עם הלידה (ואולי עוד קודם לכן בהריון) ביחסים עם ההורים ועם האחים בבית ואחר כך עם הילדים בגן ובביה"ס.
היכולות החברתיות מושפעות מהרבה מאוד גורמים וביניהם: המצב הרגשי: הפניות הרגשית, הדימוי העצמי, תחושת המסוגלות, היכולת לשלוט בהתנהגות שלנו ולהתאפק לפני שאני מגיב (אימפולסיביות), מידת הפעלתנות והתנועתיות שלנו (היפראקטיביות), היכולות השפתיות, היכולות התקשורתיות, מידת העניין והפתיחות שיש לי כלפי האחר, היכולת להתגמש ועוד.
בכל מקרה, באופן טבעי ונורמטיבי, כשהילד מתחיל לקיים אינטראקציות חברתיות עם בני גילו הוא זקוק להרבה מאוד תיווך ועזרה, אך התלות הזו במבוגר הולכת ופוחתת בהדרגה ככל שהילד גדל. ילדים עם קשיים באחד התחומים שציינתי עלול להתקשות בכך יותר מאחרים ולכן הם יהיו זקוקים ליותר תמיכה ותיווך חברתי ולעיתים גם לטיפול נוסף.
ועכשיו דמיינו לעצמכם סיטואציות חברתיות בגן הילדים העירוני, בו מעט מבוגרים עומדים לרשותם של 35 ילדים צעירים בני 3-4 ... לא פשוט, נכון? ועכשיו דמיינו שחלקם זקוקים ליותר תיווך והתערבות מהרגיל...
אז בואו נכנס קצת יותר לעומק הדברים ונדבר קצת על קשיים שיכולים להביא ילד לאלימות בגן...
• קושי שפתי - ליכולותיו השפתיות של הילד, ובעיקר ליכולת ההבעה השפתית ולמובנות הדיבור, תרומה לא מבוטלת ליכולתו של הילד לפתור בעיות. אם הילד מתקשה בהעברת המסרים שלו וכוונותיו על כל מורכבויותיהם, הוא עלול לחוש תסכול עמוק מכך, שיוכל להוביל גם לאלימות. באופן כללי ילדים נוטים להתנהג את מה שהם מרגישים ורק בהמשך הדרך הם לומדים לבטא את הרגשות, הרעיונות והמחשבות שלהם במילים. גם ילדים שהשפה שלהם מפותחת וטובה, עדין לא תמיד מצליחים להשתמש בה בשעה שהרגש מציף אותם והאופציה הקלה יותר והזמינה היא האופציה ההתנהגותית: להרביץ, למשוך, לבכות, לברוח וכו'.
• קושי במנטליזציה– כחלק מהתפתחותו של הילד בתוך מערכת יחסים הוא לומד להבין שלאנשים אחרים יש רגשות, מחשבות, רעיונות וכוונות ייחודיים להם אשר יכולים להיות דומים או שונים משלו. ילדים נוטים לעיתים קרובות לפרש מצבים חברתיים וכוונות של אחרים באופן מסויים ולא תמיד קל להם לחשוב על אפשרויות נוספות. למשל, בדוגמה של יואב שהצגתי בהתחלה, ייתכן ויואב היה כל כך מרוכז ברעיון שלו ובטוח בדרכו, השתלט על המשחק ולא איפשר לחבריו די מקום גם להביע את הרצונות והרעיונות שלהם. מבחינתו, היתה רק דרך אחת לבנות במגנטים באותו רגע והוא לא הצליח לראות באותם רגעים את הדרכים האחרות שחבריו הציעו. הנוקשות של יואב והקושי להבין את נקודת מבטם של חבריו יצרו תסכול גדול שהוביל אותו לאלימות.
• קשיי ויסות רגשי והתנהגותי- יכולת ויסות עצמי היא יכולתו של הילד להתאים את התנהגותו ועוצמתה לנורמות החברתיות בנסיבות משתנות, לצורך השגת מטרה כלשהי או הסתגלות למצב מסוים. יכולות הויסות יקבעו עד כמה יבוא לידי ביטוי רגש של כעס או תסכול ובאיזו עוצמה: האם אצרח, אשתולל וארביץ או שאצליח לווסת, להרגיע עצמי ולבטא את הכעס במילים. אין ספק שכדי לנהל יחסים הדדיים עם חבר יש צורך ביכולת ויסות עצמי מפותחת דייה. ילדים עם קשיי ויסות ינהגו פעמים רבות באימפולסיביות, יתקשו להתאפק ולשלוט ברגשותיהם ובהתנהגותם, יתפרצו ואף ינהגו באלימות, בעיקר כשהרגש מציף אותם.
• קשיים בויסות החושי- ילדים שנולדו עם רגישות גבוהה או תת רגישות של אחד החושים או יותר מתקשים לעיתים להסתגל לסביבה חברתית. כך למשל, ילד עם רגישות גבוהה לרעש, יתקשה להתמודד עם ההמולה בגן. ילד עם רגישות למגע עלול לפרש מגע של ילד אחר כמציק ולא נעים ולהגיב באלימות חזרה. ילד אחר יכול לחפש אחר מגע חזק, לחבק ילדים בכוח, לרכב עליהם וכו'. ילדים עם קשיים בויסות החושי עלולים לחוש "מוצפים" בתנאים מסויימים ולהגיב באלימות.
• קשיי תקשורת - יכולות תקשורתיות הן שם כללי למגוון יכולות שהאדם זקוק להן על מנת לקיים אינטראקציה וקשרים חברתיים במצבים שונים. כך למשל, היכולת של אדם ליצור קשר עין רציף עם הזולת, להשתמש במגוון מחוות והבעות פנים, לגלות גמישות והתחשבות באחר, להתעניין באדם אחר ובעולמו הפנימי, כל אלה ועוד הכרחיים לקיומה של אינטראקציה חברתית טובה ואיכותית. ילדים עם קשיים בתקשורת, יכולים להביע רצון להיות עם ילדים אחרים, או רצון להמנע מחברתם עד כדי חרדה, אך איכות היוזמות והתגובות החברתיות לעיתים נמוכה ו/או חסרה. ילדים עם קשיי תקשורת נקלעים לעיתים קרובות לאלימות, כי הם אינם מבינים נכון את הסיטואציה, חסרים את היכולות להתמודד עימה, יוצרים מגע פיזי לא מותאם שמתפרש כמציק או אלים ועוד.
• קושי רגשי - ילדים עם קשיים רגשיים: חרדה חברתית, דימוי עצמי נמוך, תחושת מסוגלות נמוכה, סף תסכול נמוך וכו' יכולים להתקשות במצבים חברתיים ולהגיב בתקיפה (FIGHT) כמנגנון השרדותי להתמודדות עם איום. ילד כזה שחברו מעליב אותו, או נקלע עימו למריבה, יוכל להגיב באלימות כלפיו כהתגוננות שמקורה רגשי.
אז מה עושים?
מתחילים בתיווך חברתי. תיווך טוב יעשה על ידי מבוגר במהלך אינטראקציה חברתית בין ילדים, רצוי לפני שהסיטואציה התדרדרה לריב ולאלימות, אך אפשרי גם בדיעבד. רצוי שהמבוגר לא ינקוט עמדה בין הצדדים, לא ישפוט מי צודק ולא ימהר לחנך, אלא ישאר ברמה התיאורית. חשוב לעודד את הילד לבטא במילים את תחושותיו ורצונותיו, לעודד אותו להקשיב לילד השני, לתאר במילים פשוטות את הבעיה, את ניגודי הרצונות ולעודד את הילדים להעלות פתרונות.
במידת הצורך יציע המבוגר הצעות משלו לפתרון, מבלי להחליט עבורם. ילד שזקוק לתיווך רב ייטה יותר לסיטואציות כמו זו שתוארה עם יואב, ועל הגננת לדעת שעליה להעניק יותר תשומת לב מתווכת לילד הזה.
בנוסף, אפשר לשקול עם הפסיכולוג שמלווה את הגן אם מתאימה תכנית התערבות התנהגותית של מתן חיזוקים על התנהגויות רצויות, כדרך לחנך את הילד להמנע משימוש באלימות.
ואם זה לא מספיק?
במידה וצוות הגן וההורים חשים שהילד נקלע לעיתים תכופות ובעוצמה גבוהה למצבי ריב ואלימות, הוא רוצה בחברת ילדים אך מתקשה בניהול הקשרים החברתיים ונראה כי הוא חסר כלים ומיומנויות, חשוב לפנות לאיש מקצוע על מנת לאבחן את מקור הקושי.
למי פונים?
על מנת לדעת מיהו איש המקצוע המדוייק במקרה של הילד שלכם חשוב מאוד קודם כל להעריך נכון את המקור לקושי. הורים רבים פונים על דעת עצמם לאיש מקצוע באופן פרטי ולא מבצעים הערכה מקדימה וכך לעיתים קרובות מפספסים את התמונה בגדולה ואת המקור האמיתי לקושי. כשמתחילים טיפול ללא הערכה אצל איש מקצוע אשר יודע להעריך את התמונה השלמה עלול להיווצר מצב בו מטפלים באחד הסימפטומים במקום בשורש ומסתובבים סחור סחור בטיפולים לא מדוייקים ומקבלים מענה לא שלם.
בגילוי רך - גילוי קשיים התפתחותיים בגיל הרך אנחנו מציעים לכם בדיוק את זה. תהליך קצר וממוקד בו נתשאל אתכם ההורים על כל התחומים האלה ונצפה בסרטוני וידאו ביתיים שתשלחו לנו, כדי להתאים לילד שלכם את הטיפול המדוייק שהוא צריך.
התהליך מתבצע על ידי באופן אישי (פסיכולוגית התפתחותית מומחית) בו אני אנתח את תשובותיכם ואת הסרטונים שתשלחו אלי ובתוך 48 שעות תקבלו ממני מכתב והפנייה ממוקדת לאיש המקצוע המתאים לילד שלכם.
