חיפוש

הסתגלות לגן חדש - יש לנו מה לעשות בקשר לזה


צילום: Nathan Dumlao


סוף סוף, עם הרבה התרגשות ולא מעט חששות מתחילה לה שנת הלימודים...

לכולנו ברור כי ילד שמתחיל לבקר בגן חדש זקוק לתקופת הסתגלות. אנחנו מתכוננים, לוקחים חופש מהעבודה, אבל לא בטוחים למה לצפות. כל ילד מסתגל באופן שונה, והתקופה הנדרשת להסתגלות משתנה בהתאם לאינספור

גורמים וביניהם הטמפרמנט של הילד, גילו ואופיו.

ואכן, כשמדברים על "הסתגלות" אנחנו נוטים לחשוב בעיקר על הילד המסתגל. הוא בוכה, הוא נצמד לחפץ מעבר שהביא מהבית: לחיתול הבד, לדובי או למוצץ, הוא מתבונן מהצד בנעשה בסביבתו ומתקשה לקחת חלק פעיל. יש ילדים שנדמה שתקופת ההסתגלות חולפת על פניהם, אך בדיעבד, לאחר שחלפו מספר שבועות והילד נפתח והתאקלם באמת, אז מבינים שהילד ההוא של תחילת השנה, שהשתלב בסך הכל יפה, לא בכה ולא נצמד, גם לו היה קצת קשה אז.

הסתגלות - פנים רבות לה והיא ייחודית לכל ילד, אך גם מושפעת מאוד מיחסם של ההורים ושל הצוות בגן ועל כך לא תמיד מדברים... אז בואו נדבר גם על זה.

משולש ההסתגלות: ילד-הורה-גן מתאר את הקשר ההכרחי בין הגורמים שמשפיעים בסופו של דבר על תהליך ההסתגלות.


תהליך הסתגלות טוב ונכון מתחיל אצלנו ההורים. אנחנו ההורים צריכים להרגיש שלמים ובטוחים בגן שבחרנו! חשוב שנרגיש שאנחנו יכולים לסמוך על הגננת ועל המטפלות שיעניקו לילד שלנו את מה שהוא זקוק לו. הורה שלא שלם עם הגן בו בחר, משדר זאת לילד שלו ומערער את הבסיס היציב החיוני להסתגלות קלה. אבל זה לא מספיק לסמוך על הגן שבחרנו, אנחנו חייבים לסמוך גם על הילד שלנו, שהוא מסוגל לעשות את זה. אם אנחנו תופסים את הילד שלנו כחלש, תלותי, חרדתי, חסר אונים יהיה לנו קשה מאוד לסמוך עליו שהוא יוכל להשתלב במסגרת חדשה בלעדינו. פה נכנס גם הנסיון הקודם שלנו כהורים בפרידה חיובית ומוצלחת מהילד שלנו. הורה שכבר חווה והתנסה בפרידה חיובית, בה מישהו אחר הצליח לטפל בילד, להרגיע אותו, להיות איתו וההורה הצליח להתפנות לעיסוקיו כפי שתיכנן - יהיה לו קל יותר להיפרד מהילד בתהליך ההסתגלות לגן ולשדר לו בטחון בכך.

כמו בהרבה מצבים חדשים בחיים, מצבים של אי ודאות, ילדים נוטים להסתמך על תגובותיהם של הוריהם כדי לפענח את המצב. ילד שירגיש שההורה שלו חושש או עצוב בעת הפרידה בבוקר יקבל ממנו מסר שיש ממה לחשוש או להיות עצוב, וכמובן שפענוח כזה של המצב יוכל רק להקשות על תהליך ההסתגלות.

איך מתבטא חשש של ההורה? לא פעם רואים בבקרים הורים שמגיעים עם הילדים על הידיים, צמודים, מגוננים. הילד עם גבו אל הגן ופניו אל ההורה, שמתרפק עוד כמה רגעים על חיבוק עם ילדו לפני הפרידה...


הצלע השנייה במשולש היא כמובן הילד. למה כשאנחנו נכנסים לגן אנחנו רואים תגובות הסתגלות שונות אצל ילדים שונים? יש ילדים שנדמה שלא זקוקים בכלל להסתגלות (אבל זה רק נדמה) ויש ילדים שכל כך קשה להם... תהליך ההסתגלות מושפע מלא מעט גורמים מולדים וסביבתיים, הנה העיקריים שבהם:


הטמפרמנט של הילד - המזג של הילד עימו הוא הגיע לעולם. ישנם תינוקות שמרגע לידתם הם נוחים יותר, זורמים, מסתגלים יותר, פחות רגישים לשינויים ולעומתם ישנם ילדים שמהרגע הראשון זקוקים ליותר דיוק מהסביבה שלהם, שהם רגישים לשינויים, סוערים, קשה להם והם מגיבים בעוצמה. ישנם ילדים יותר מופנמים ולוקח להם זמן להפתח ולהרגיש בנוח בחברה, ישנם ילדים שמתחממים לאט וזקוקים ליותר זמן כדי להבין מה קורה סביבם עד שהם מרגישים בנוח להשתלב. טמפרמנט הוא לא בעיה ואותו גם לא נוכל לשנות (וגם לא באמת צריך). עם הזמן הילד שלנו יתרגל לעולם הזה וימצא את הדרך שלו לעשות את זה. יחד עם זאת, חשוב להבין שאם הילד שלי חווה את העולם הזה יותר בעוצמה, או שהוא ביישן ומופנם יותר, סביר שהדבר ישפיע ויבוא לידי ביטוי גם בתהליך ההסתגלות לגן.


חשיפה והתנסות חברתית קודמת עם אחים, בני דודים וחברים הם גורמים נוספים שיכולים להקל על הסתגלות לגן. ילד שמכיר ילדים ורגיל לבוא איתם במגע, אפילו אם מדובר בתינוק בשנה הראשונה, יהיה לו כנראה נוח יותר והתחושה מוכרת יותר כשהוא יפגוש ילדים אחרים בגן. נסו, למרות אילוצי הקורונה, למצוא את הדרך להפגיש את ילדכם עם ילדים אחרים.


גורם נוסף שיכול להשפיע הוא התנסות קודמת בפרידה מההורים והתנסות בטיפול של מישהו אחר. באופן כללי, ילד שחווה טיפול מגוון: גם מאמא, גם מאבא, אולי מסבא וסבתא או מבייביסיטר, והתרגל לשיטות שונות של טיפול, מגע, הרדמה והאכלה, כשהוא יגיע לגן הוא ידע שאין רק דרך אחת לעשות זאת וכנראה שיהיה לו קל יותר להתמודד עם הטיפול שייקבל שם.


גורם חשוב שמשפיע לא פעם הוא מידת הרגישות החושית של הילד. כך למשל, ילד שרגיש במיוחד לרעש, להמולה או למגע וחווה גירויים כאלה בעוצמה, עלול להרגיש הרבה פחות נוח ואף לחוש לחץ וחרדה בסביבה גנית בה ילדים בוכים, צועקים וישנה המולה רבה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שרוב הילדים לא רגישים באופן שיקשה עליהם על ההסתגלות.


אבל למה אני מספרת לכם את זה? הרי בשלב הזה של השנה אין הרבה מה לעשות בקשר לכך. את הטמפרמנט והויסות החושי בודאי לא נוכל לשנות וגם אין בכוונתי שתתחילו עכשיו מירוץ של חשיפות והתנסויות, רגע לפני ספטמבר. רק חשוב להבין ולדעת שבגלל הסיבות הללו ועוד יכול להיות שהילד שלכם יהיה זקוק ליותר זמן וסבלנות בהסתגלות ואין צורך להלחץ מכך.

כדי להשלים את התמונה נוסיף את הצלע השלישית במשולש ההסתגלות, היא הגננת, אשר מייצגת את צוות הגן כולו.

על הגננת לזכור כי יח