חיפוש

הסתגלות לגן חדש - יש לנו מה לעשות בקשר לזה


צילום: Nathan Dumlao


סוף סוף, עם הרבה התרגשות ולא מעט חששות מתחילה לה שנת הלימודים...

לכולנו ברור כי ילד שמתחיל לבקר בגן חדש זקוק לתקופת הסתגלות. אנחנו מתכוננים, לוקחים חופש מהעבודה, אבל לא בטוחים למה לצפות. כל ילד מסתגל באופן שונה, והתקופה הנדרשת להסתגלות משתנה בהתאם לאינספור

גורמים וביניהם הטמפרמנט של הילד, גילו ואופיו.

ואכן, כשמדברים על "הסתגלות" אנחנו נוטים לחשוב בעיקר על הילד המסתגל. הוא בוכה, הוא נצמד לחפץ מעבר שהביא מהבית: לחיתול הבד, לדובי או למוצץ, הוא מתבונן מהצד בנעשה בסביבתו ומתקשה לקחת חלק פעיל. יש ילדים שנדמה שתקופת ההסתגלות חולפת על פניהם, אך בדיעבד, לאחר שחלפו מספר שבועות והילד נפתח והתאקלם באמת, אז מבינים שהילד ההוא של תחילת השנה, שהשתלב בסך הכל יפה, לא בכה ולא נצמד, גם לו היה קצת קשה אז.

הסתגלות - פנים רבות לה והיא ייחודית לכל ילד, אך גם מושפעת מאוד מיחסם של ההורים ושל הצוות בגן ועל כך לא תמיד מדברים... אז בואו נדבר גם על זה.

משולש ההסתגלות: ילד-הורה-גן מתאר את הקשר ההכרחי בין הגורמים שמשפיעים בסופו של דבר על תהליך ההסתגלות.


תהליך הסתגלות טוב ונכון מתחיל אצלנו ההורים. אנחנו ההורים צריכים להרגיש שלמים ובטוחים בגן שבחרנו! חשוב שנרגיש שאנחנו יכולים לסמוך על הגננת ועל המטפלות שיעניקו לילד שלנו את מה שהוא זקוק לו. הורה שלא שלם עם הגן בו בחר, משדר זאת לילד שלו ומערער את הבסיס היציב החיוני להסתגלות קלה. אבל זה לא מספיק לסמוך על הגן שבחרנו, אנחנו חייבים לסמוך גם על הילד שלנו, שהוא מסוגל לעשות את זה. אם אנחנו תופסים את הילד שלנו כחלש, תלותי, חרדתי, חסר אונים יהיה לנו קשה מאוד לסמוך עליו שהוא יוכל להשתלב במסגרת חדשה בלעדינו. פה נכנס גם הנסיון הקודם שלנו כהורים בפרידה חיובית ומוצלחת מהילד שלנו. הורה שכבר חווה והתנסה בפרידה חיובית, בה מישהו אחר הצליח לטפל בילד, להרגיע אותו, להיות איתו וההורה הצליח להתפנות לעיסוקיו כפי שתיכנן - יהיה לו קל יותר להיפרד מהילד בתהליך ההסתגלות לגן ולשדר לו בטחון בכך.

כמו בהרבה מצבים חדשים בחיים, מצבים של אי ודאות, ילדים נוטים להסתמך על תגובותיהם של הוריהם כדי לפענח את המצב. ילד שירגיש שההורה שלו חושש או עצוב בעת הפרידה בבוקר יקבל ממנו מסר שיש ממה לחשוש או להיות עצוב, וכמובן שפענוח כזה של המצב יוכל רק להקשות על תהליך ההסתגלות.

איך מתבטא חשש של ההורה? לא פעם רואים בבקרים הורים שמגיעים עם הילדים על הידיים, צמודים, מגוננים. הילד עם גבו אל הגן ופניו אל ההורה, שמתרפק עוד כמה רגעים על חיבוק עם ילדו לפני הפרידה...


הצלע השנייה במשולש היא כמובן הילד. למה כשאנחנו נכנסים לגן אנחנו רואים תגובות הסתגלות שונות אצל ילדים שונים? יש ילדים שנדמה שלא זקוקים בכלל להסתגלות (אבל זה רק נדמה) ויש ילדים שכל כך קשה להם... תהליך ההסתגלות מושפע מלא מעט גורמים מולדים וסביבתיים, הנה העיקריים שבהם:


הטמפרמנט של הילד - המזג של הילד עימו הוא הגיע לעולם. ישנם תינוקות שמרגע לידתם הם נוחים יותר, זורמים, מסתגלים יותר, פחות רגישים לשינויים ולעומתם ישנם ילדים שמהרגע הראשון זקוקים ליותר דיוק מהסביבה שלהם, שהם רגישים לשינויים, סוערים, קשה להם והם מגיבים בעוצמה. ישנם ילדים יותר מופנמים ולוקח להם זמן להפתח ולהרגיש בנוח בחברה, ישנם ילדים שמתחממים לאט וזקוקים ליותר זמן כדי להבין מה קורה סביבם עד שהם מרגישים בנוח להשתלב. טמפרמנט הוא לא בעיה ואותו גם לא נוכל לשנות (וגם לא באמת צריך). עם הזמן הילד שלנו יתרגל לעולם הזה וימצא את הדרך שלו לעשות את זה. יחד עם זאת, חשוב להבין שאם הילד שלי חווה את העולם הזה יותר בעוצמה, או שהוא ביישן ומופנם יותר, סביר שהדבר ישפיע ויבוא לידי ביטוי גם בתהליך ההסתגלות לגן.


חשיפה והתנסות חברתית קודמת עם אחים, בני דודים וחברים הם גורמים נוספים שיכולים להקל על הסתגלות לגן. ילד שמכיר ילדים ורגיל לבוא איתם במגע, אפילו אם מדובר בתינוק בשנה הראשונה, יהיה לו כנראה נוח יותר והתחושה מוכרת יותר כשהוא יפגוש ילדים אחרים בגן. נסו, למרות אילוצי הקורונה, למצוא את הדרך להפגיש את ילדכם עם ילדים אחרים.


גורם נוסף שיכול להשפיע הוא התנסות קודמת בפרידה מההורים והתנסות בטיפול של מישהו אחר. באופן כללי, ילד שחווה טיפול מגוון: גם מאמא, גם מאבא, אולי מסבא וסבתא או מבייביסיטר, והתרגל לשיטות שונות של טיפול, מגע, הרדמה והאכלה, כשהוא יגיע לגן הוא ידע שאין רק דרך אחת לעשות זאת וכנראה שיהיה לו קל יותר להתמודד עם הטיפול שייקבל שם.


גורם חשוב שמשפיע לא פעם הוא מידת הרגישות החושית של הילד. כך למשל, ילד שרגיש במיוחד לרעש, להמולה או למגע וחווה גירויים כאלה בעוצמה, עלול להרגיש הרבה פחות נוח ואף לחוש לחץ וחרדה בסביבה גנית בה ילדים בוכים, צועקים וישנה המולה רבה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שרוב הילדים לא רגישים באופן שיקשה עליהם על ההסתגלות.


אבל למה אני מספרת לכם את זה? הרי בשלב הזה של השנה אין הרבה מה לעשות בקשר לכך. את הטמפרמנט והויסות החושי בודאי לא נוכל לשנות וגם אין בכוונתי שתתחילו עכשיו מירוץ של חשיפות והתנסויות, רגע לפני ספטמבר. רק חשוב להבין ולדעת שבגלל הסיבות הללו ועוד יכול להיות שהילד שלכם יהיה זקוק ליותר זמן וסבלנות בהסתגלות ואין צורך להלחץ מכך.

כדי להשלים את התמונה נוסיף את הצלע השלישית במשולש ההסתגלות, היא הגננת, אשר מייצגת את צוות הגן כולו.

על הגננת לזכור כי יחד עם הילד המסתגל נמצא גם ההורה המסתגל לא פחות מילדו למצב החדש, לגן החדש.

פתיחת דלתות הגן בפני ההורים וההבנה כי ההורה מסתגל גם כן יחד עם ילדו ומשפיע על הסתגלותו, מקצרת לרוב את משך ההסתגלות ולא מאריכה ומקשה, כפי שגננות רבות סבורות. גנים שבתפיסתם החינוכית מאמינים ומבינים שההורה הוא שותף טבעי בתהליך ההסתגלות וגם בהמשך בגידול הילד וחינוכו, מצלחיים לעשות זאת טוב יותר, למצוא דרכים מגוונות ויצירתיות, גם כשישנם אילוצים מחמירים (כמו שקורה כרגע בתקופת הקורונה) על מנת לאפשר להורה להיות ולהרגיש חלק. חשוב להבין שהתנהלות בשקיפות ובשיתוף פעולה עם ההורה, מקרבת את ההורה ומפחיתה לחץ וחרדה וכך תומכת בילד ובהכרח גם בצוות הגן.

אז מה אפשר לעשות כדי ליצור את התנאים האופטימליים להסתגלות?

שלב א': מכינים את הילד - כדאי להכין את הילד, בהתאם לגילו ולהבנתו. אפשר לספר לו על הגננת והמטפלות, שמותיהן, שמות הילדים, מה עושים בגן וכדומה. כשחולפים ברחוב על פני הגן החדש, נראה לילד את הגן מבחוץ וננצל את ההזדמנות לטפטף לו שוב כמה דברים על הגן. זיכרו ששיחות עם ילדים לרוב יערכו בטיפטופים, בכל פעם קצת ולא בשיחות ארוכות ומעמיקות. הטיפטופים יאפשרו לילד לקבל בכל פעם ובהדרגתיות עוד פיסת מידע, לעכל ולשאול שאלות בהתאם לגילו.


שלב ב': שהייה משותפת בגן - בימים הראשונים חשוב לאפשר להורים ללוות את הילד ולשהות איתו בגן. לנוכחות ההורים בגן בימים הראשונים ישנה משמעות רבה משתי פנים: האחת, לנסוך בילד בטחון בסביבה חדשה ולא מוכרת. השניה, לנסוך בהורה בטחון שהוא מפקיד את ילדו בידיים טובות. גננות, זיכרו שככל שההורה יחוש יותר בטחון בתקופה הזו, כך הוא יוכל לשדר לילדו בטחון בפרידה. בתקופה טרופה זו בה נהלי הקורונה מנעו כניסת הורים לגן, נראו בבירור יותר קשיים רגשיים בהסתגלות ולאורך השנה. גנים שמצאו פתרונות יצירתיים שאיפשרו כניסת הורים לגן, למשל לחצר או בקבוצות קטנות סייעו לילדים ולהורים להסתגל טוב יותר.


שלב ג': התרחקות הדרגתית - בתקופת ההסתגלות, בזמן שבו ההורה שוהה בגן, עליו למצוא את האיזון העדין שיאפשר לילד לחקור ולגלות את סביבתו החדשה בנוכחותו המקנה בטחון של ההורה. כשהילד מאפשר, על ההורה לנסות לסגת מעט לעמדה צדדית, מתבוננת ופאסיבית. נשארים בשלב הזה כמה זמן שדרוש לילד שלכם כדי להפתח לסביבה החדשה, לחקור, לשחק ולהתחיל ליצור קשר עם צוות הגן ועם הילדים האחרים.


שלב ד': מתכוננים לפרידה

נכנסים לגן בבטחון - כדאי להגיע עם הילדים יד ביד, בודאי כשמדובר בפעוטותוילדים מעל גיל שנה וחצי או על הידיים כשפניו של הילד אל הגן ולא אל ההורה. החזקה פנים אל פנים תשאיר את המוקד בפרידה מההורה ואילו החזקה עם הפנים החוצה (למשל על המותן) תאפשר לילד כבר להתמקד בהתרחשות בגן.


אמצו לכם טקס פרידה קבוע - גננות רבות מנחות את ההורים לערוך פרידות בוקר קצרות, אך יותר מאורך הפרידה חשובה העקביות. טקס פרידה קבוע, בין אם קצרצר של חיבוק ונשיקה, ובין אם ארוך שכולל גם משחק אחד משותף, ישיגו תוצאה דומה כל עוד הפרידה נערכת בוקר-בוקר באופן צפוי ועקבי, לפחות עד לסיומה של תקופת ההסתגלות.

לילדים רבים עוזרת תזכורת קצרה של טקס הפרידה, בבוקר עוד לפני ההגעה לגן. "עכשיו אנחנו הולכים לגן. כשנגיע נצייר יחד ציור אחד ואז נתחבק ונתנשק ואתה תנופף לי לשלום דרך החלון. אחזור לקחת אותך אחרי ארוחת הצהריים." אמירה פשוטה כזו מסייעת לילד לצפות את שיגיע ומקלה עליו את ההתמודדות עם הפרידה.


משדרים לילד בטחון - חשוב להעביר לילד מסר חיובי סביב הסתגלותו בגן. הורה שמפגין מול ילדו את קשייו שלו להפרד, הורה שבוכה, מוטרד וכאוב, הורה שמתקשה לעזוב את הגן ומהסס בפרידה עלול להעביר לילדו מסר מבלבל: אולי אם לאמא שלי קשה לעזוב אותי יש לי סיבה להיות מוטרד...?


חפצים רגשיים - שילחו עם הילד לגן חפצים מוכרים שעושים לו טוב ומרגיעים אותו. הייתי מעדיפה מוצץ מוכר, בקבוק מוכר, מצעים מוכרים עם ריח של בית על פני חפצים חדשים ולא מוכרים. השאירו בגן גם את חפץ המעבר של הילד עם יש לו (דובי, שמיכי וכו'), שיעזור לו להרגע ולהרגיש אתכם גם כשאתם לא לצידו.


שלב ה': נפרדים לפרקי זמן קצרים ומאריכים אותם בהדרגה

נפרדים לזמן קצר וחוזרים מוקדם גם אם הגננת מספרת שהוא מסתדר מצויין כדי לייצר חוויה חיובית של פרידה ושהייה בגן. לאט לאט מאריכים את משך השהייה בגן עד ליום מלא.


הערה עבור ילדים המסתגלים לגני עירייה

ילדים בני 3 ומעלה שנכנסים לגני עיריה אינם זקוקים בדרך כלל לתהליך כה הדרגתי ובדרך כלל נדלג על שלב ג' של התרחקות הדרגתית. כן חשוב להתמקד בשלב ההכנה והשיחות עם הילד, לשהות מעט יחד בגן ולהתכונן לפרידה כמו שפירטתי. אם אתם מרגישים שהילד שלכם זקוק לתהליך יותר הדרגתי תמיד תוכלו להשיג אישור מהגננת או מהפיקוח לקיצור הימים בתקופה הראשונית.


סימנים אופיינים ולא מדאיגים שמופיעים אצל הרבה ילדים בתקופת ההסתגלות

רוב הילדים, בודאי תינוקות ופעוטות, אך גם ילדים גדולים יותר שכבר מדברים, עדין מבטאים את קשיי ההסתגלות דרך ההתנהגות שלהם. גם ילדים שבגן מסתדרים נפלא, יכולים בבית להראות קושי. הנה הקשיים הנפוצים:

  • ילדים עצבניים מהרגיל בשעות אחה"צ - נסו להכיל כמה שיותר, לשמור על שגרה בבית, לא לכעוס יותר מדי.

  • עייפים יותר - ההסתגלות דורשת כוחות ומשאבים נפשיים שמעייפים את הילדים. גם השינוי בסדר היום הרבה פעמים גורר עייפות. למשל ילד שהיה רגיל לישון שנת בוקר וכעת אינו ישן, או ילד שנכנס לגן עירייה ומתרגל לוותר על שנת הצהריים.

  • יתעוררו יותר בלילות ויבקשו קרבה ומגע במהלך הלילה עם ההורים - זה לא הזמן לסדנאות חינוך, שינה והרגלים. תנו להם בתקופה הזו את הקרבה לה הם זקוקים.

  • יתקשו לעיתים להתרגל לאוכל החדש בגן או לצורת ההאכלה (למשל מעבר מהנקה לבקבוק) וישלימו את החסר להם בבית - בבית יאכלו יותר מהרגיל.

  • לעיתים קרובות יצמדו יותר להורים אחה"צ, ירצו להיות על הידיים ויהיו יותר רגישים מהרגיל - ביטוי נוסף של השלמת הזמן עם ההורים אחרי היום הארוך שהיו בלעדיהם. הילדים נצמדים כדי לקבל בטחון, להירגע ולהיתמך.

כמה זמן נמשכת הסתגלות?

רוב הילדים יראו שיפור הדרגתי בכל אלה במהלך החודשיים הראשונים. במידה והסימנים האלה נמשכים מעבר לכך, או שעוצמתם גבוהה מאוד, או שבאמצע השנה חל שינוי מפתיע והופעה של הסימנים הללו, מומלץ בחום לפנות להתייעצות מקצועית של פסיכולוג התפתחותי.


בכל מקרה, מומלץ מאוד במהלך התקופה הזו ובכלל, גם בהמשך השנה לחזור למשולש ילד-הורה-גן ולחזק אותו באמצעות 3 הנקודות הללו:

1. שמירה על קשר עם הגננת וצוות הגן - חשוב מאוד לשמור על קשר קרוב ושוטף עם הגננת. תשאלו שאלות, תתייעצו, תעדכנו את הצוות בדברים שקורים בבית. הדבר יאפשר לכם להכיר טוב יותר את הצוות, לשמוע מהם דברים בעודם מתרחשים ולא לחכות לשיחת עדכון תקופתית. קשר כזה גם יאפשר לכם להבין טוב יותר ולהתרשם מהגישה החינוכית של הצוות.

2. התבוננות בעצמי כהורה - האם אני תומך בהסתגלות ובפרידה? בהתפתחות ובגדילה של הילד שלי, בעצמאות שלו.

3. התבוננות בילד- הקשבה לקצב האישי שלו, לצרכים שלו ולסימני הסתגלות ואזהרה


סימנים מצויינים שלילד שלי טוב בגן

גם אם הילד שלכם בוכה בפרידה ומתקשה להפרד, זה לא אומר בהכרח שלא טוב לו בגן. בידקו איזה ילד אתם מוצאים בגן כשאתם באים לאסוף אותו. שמח? עצוב? איך הוא מגיב כשאתם אוספים אותו מהגן הביתה? האם הוא מקבל אתכם בשמחה? רץ לקראתכם? האם אתם מוצאים אותו בעיצומו של משחק? האם הוא רוצה להראות לכם כל מיני דברים בגן? יצירות שהכין? צעצועים שהוא אוהב בגן?


סימני אזהרה

סימן יחיד בדרך כלל לא מעיד על בעיה. במידה וחל שינוי בשניים-שלושה מהתחומים הבאים, יש לעצור ולבחון לעומק את המצב בעזרת איש מקצוע. השינוי צריך להיות משמעותי בעוצמה שלו ביחס למצב הרגיל של הילד ולהימשך מעבר לתקופת ההסתגלות המקובלת. שימו לב ששינויים אלה יכולים להופיע גם במצב מחלה, לכן תמיד כדאי ללכת קודם כל לבדיקת אצל רופא הילדים.

  • מצב רוח - מצב רוח מגוון ורגיל ביחס אליו. מצליח להפרד מההורים כמו תמיד ולא נסער מכך. אינו אדיש או אפאטי.

  • הצמדות - האם נצמד יתר על המידה? רוצה יותר ידיים מהרגיל? האם רוצה להיות לבד ונרתע ממגע?

  • משחק - האם הילד פנוי למשחק כהרגלו? חוקר את סביבתו?

  • שינה - ישן כהרגלו, האם מתעורר יותר מהרגיל? האם חוזר לישון ונרדם כתמיד?

  • אכילה - אוכל כרגיל. מראה הנאה ועניין באוכל כתמיד. האם יש שינויים באכילה? אוכל יותר מהרגיל באופן משמעותי או פחות מהרגיל?


במידה והילד שלכם מראה קשיים משמעותיים ואתם מרגישים שאתם זקוקים לתמיכה ועזרה, אתם מוזמנים לפנות אלי. למשל אם הילד נרתע מחברת ילדים, מתבודד, מתקשה להסתגל ולהתחבר ולקחת חלק בפעילויות הגן.

אצלי ב"גילוי רך" תוכלו לבצע הערכה התפתחותית און ליין באמצעות שאלונים מעמיקים וסרטוני וידאו שאקבל מכם, אני מנתחת את כל המידע וממליצה לכם: האם יש צורך בטיפול ואיזה בדיוק.


פרטים נוספים: www/gilooy-rach.org


418 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול