חיפוש

אין גיל מוקדם מדי למיומנויות חברתיות: 10 עצות להורים - חלק א'

עודכן: 26 בספט׳ 2021

למיומנויות חברתיות, כמו מיומנויות רבות אחרות שאנחנו רוכשים, יש בסיס מולד. כפי שלאחד ישנה נטייה מולדת לספורט, או תפיסה חשבונית מעולה ולאחר יש שמיעה מוזיקלית יוצאת דופן או כשרון לציור, כך גם כשמדובר במיומנויות חברתיות... החדשות הטובות הן שהנטייה המולדת הזו ניתנת להשפעה, לתרגול וללמידה. להורים יש תפקיד משמעותי וקריטי בעניין וכמו בהרבה תחומים אחרים, הגיל הרך הוא התקופה הכי טובה להתחיל וככל שנקדים, כך ייטב. אין גיל מוקדם מדי לעבודה על מיומנויות חברתיות!


למיומנויות חברתיות כמו למיומנויות רבות אחרות שאנחנו רוכשים יש בסיס מולד. כלומר, אנחנו נולדים עם פוטנציאל מסויים בתחום הזה, שיבוא לידי ביטוי כך או אחרת עם הגדילה וההתנסות.

קל יותר לחשוב על זה ככה, אם חושבים על מיומנויות אחרות שאנחנו רוכשים במהלך החיים… כפי שלאחד ישנה נטייה מולדת לספורט, או תפיסה חשבונית מעולה ולאחר יש שמיעה מוזיקלית יוצאת דופן או כשרון לציור ולשפות, כך גם כשמדובר במיומנויות חברתיות. העניין הוא שהתפקוד החברתי ישפיע לרוב פי כמה על חייו של אדם מקשייו בחשבון או בציור…


חיינו מתנהלים מהרגע הראשון במסגרות חברתיות (משפחה, גן, חוגים, כיתה, תנועת נוער, מקו עבודה) בכולן אנחנו מצופים להשתלב, להתחשב בסובבים אותנו, לשתף פעולה, לכן אנשים שמתקשים בתחום החברתי עלולים לחוות תסכול מתמשך, קושי להשתייך, בדידות, דחייה, תחושת כשלון, חריגות ובעקבות זאת פגיעה בלתי נמנעת בדימוי העצמי.

החדשות הטובות הן שהנטייה המולדת הזו ניתנת להשפעה, לתרגול וללמידה.

גם אם ילד נולד כשההבנה החברתית אינה מתפתחת לה בטבעיות ובאינטואיטיביות, יש בהחלט מה לעשות בקשר לכך. אפשר ללמד ולתרגל מיומנויות חברתיות ולשפר פלאים את התפקוד החברתי, בדיוק כפי שניתן להתאמן, לחזק ולשפר את הכושר הגופני או את מיומנויות הקריאה והחשבון!


חדשות טובות נוספות הן שלהורים יש תפקיד משמעותי וקריטי בעניין וכמו בהרבה תחומים אחרים, הגיל הרך הוא התקופה הכי טובה לביסוס יכולות וככל שנקדים, כך ייטב.

אין גיל מוקדם מדי לעבודה על מיומנויות חברתיות!

אז כתבתי מדריך להורים, אותו אני אשלח לכם בטפטופים בשבועות הקרובים ובו אני אשלב הסברים על התפתחות תחום המיומנויות החברתיות עם עצות להורים כיצד לגדל תינוקות, פעוטות וילדים תוך מימוש הפוטנציאל החברתי שלהם. בסופו אספר גם על סיבות אפשריות לקשיים בתחום הזה ומתי כדאי לפנות לטיפול מקצועי.

אז יאללה, בואו נתחיל בנקודה בה הכל מתחיל… הלידה.





מיומנויות חברתיות מתחילות מלידה

מיומנויות חברתיות הן מכלול של כישורים, אשר מאפשרים לאדם להיות ביחסים חברתיים עם אנשים אחרים.

תחת הכותרת הזו נכללים כל כך הרבה כישורים, כל כך הרבה התנהגויות, פרשנויות, תגובות וחוסר תגובות שמשתנות בכל רגע ורגע בהתאם לאופן בו האדם תופס את הסיטואציה, את כוונות האחר ואת הנורמות והציפיות החברתיות.


הנה כמה דוגמאות חלקיות ובהחלט לא ממצות למיומנויות חברתיות אותן אנחנו רוכשים כבר בשנים הראשונות לחיים:

שימוש בשפת הגוף של האדם: יצירת קשר עין, שימוש במחוות ליצירת קשר ובמקביל היכולת להבין את שפת הגוף של האחר

היכולת להתעניין באדם אחר, להבין שהוא שונה ממני, להתחשב בו, ברצונותיו וברגשותיו

היכולת להתאים את נושא השיחה לסיטואציה ולאדם שמולי, טאקט ונימוס. למה לפעמים זה מתאים להתנהג ככה ולפעמים לא? למה אפשר לומר משהו לאדם מסויים ולא מתאים לומר אותו לאחר?

היכולת ליזום וליצור קשר, היכולת להתמיד ולשמר קשר

היכולת להבין רמזים חברתיים במצבים עמומים: למה אדם מתכוון כשהוא אומר דבר מסויים? היכולת להבין סאבטקסט

היכולת לשער מה אדם אחר מרגיש, להיכנס לנעליו ולראות את הדברים מנקודת מבט שונה משלי

היכולת לשתף פעולה, להיות חלק מקבוצה, להיות מוביל וגם מובל, למצוא איזון בין רצונותיי לרצונות האחר ורצון הקבוצה


אבל איך לומדים את כל זה? איך הלמידה החברתית מתחילה?

קשה אולי לדמיין את זה, אבל תינוק שנולד מגיע לעולם כיצור חברתי, שמחפש קרבה וקשר ובלעדיהם ככל הנראה הוא לא ישרוד. האבולוציה דאגה לכך, שמהרגע הראשון תינוקות מחפשים את פניהם של המטפלים בהם והם זקוקים למגע פיזי תכוף כדי לחוש רגועים ובטוחים ולא רק להאכלה ולדאגה לבריאות הגוף.

במחקר מפורסם שערך הפסיכולוג הארלו (1965) שמו גורי קופים בכלוב ובו בובת אם מלאכותית העשויה חוטי תיל שסיפקה להם מזון ומים, וגם בובת אם מלאכותית רכה, העשויה ספוג רך, המזכירה אם אמיתית. הארלו הראה שהקופיפים אמנם מתקרבים לאם המאכילה בכל פעם שהם רעבים, אך כשהם עייפים או מפוחדים הם הולכים ישירות לאם הרכה לקבלת בטחון ונחמה. בצורה כזו הוכיח הארלו כי הצורך בהגנה ובקרבה נפרד מן הצורך הפיזי במזון וחשוב לא פחות ממנו.


ובאמת אנחנו רואים שכבר בשבועות הראשונים לחיים יתפתח ויופיע החיוך החברתי, יצירת קשר עין ומעקב אחר תנועת אנשים בסביבה - יכולות שמסייעות לתינוקות להיות בקשר חברתי.

המסקנה היא אחת: תינוקות מתעניינים באנשים סביבם מהרגע הראשון, הם מצפים לתקשורת ולהדדיות והם זקוקים לחברה ולקשר כדי להתפתח היטב. הם מעדיפים פי כמה תקשורת עם אחרים מאשר משחק, חקירה וצפייה באובייקטים אחרים בסביבתם.


הקשר המשמעותי ביותר בתוכו מתחילות להתפתח המיומנויות החברתיות הוא הקשר בין התינוק והמטפלים שלו, בדרך כלל הוריו. זהו קשר שטיבו יכתיב כבר בחודשים הראשונים את הקשרים שיצור האדם בהמשך החיים:

האם התינוק הזה יגדל להיות ילד ואדם בוגר אשר בוטח וסומך על סביבתו ועל העולם בו הוא חי, האם יהיה לו אמון בסיסי שיאפשר לו ליצור מאוחר יותר מערכות יחסים איכותיות ובטוחות, בהן הוא ירגיש בעל ערך ויוכל לקיים קשר של תלות הדדית, תמיכה ושיתוף פעולה עם אחרים.

חדשות טובות נוספות הן שמרבית התינוקות יבססו התקשרות בטוחה עם הוריהם, כי הם קיבלו מענה טוב דייו לצרכים שלהם. כלומר, מרבית ההורים (כ-70%) מצליחים באופן אינטואיטיבי להגיב לסימנים של התינוקות שלהם ולהעניק להם יחס חם, עקבי כך שצרכיהם הפיזיים והרגשיים מקבלים מענה מספק.


אז הנה לכם עצתי הראשונה: בחודשים הראשונים לחיי התינוק שלכם בהם הוא עדין מסתגל לעולם וחסר אונים כמעט בכל מובן, טפלו בו במסירות, התבוננו בו, הגיבו לאיתותים שלו, דברו איתו (גם אם אינו מבין עדין), הסבירו לו, הרימו אותו הרבה על הידיים, חבקו אותו, עיזרו לו להירדם ולהירגע, ככל שיצטרך. אין צורך לחשוש מהרגלים רעים בשלב הזה.


כשהתינוק גדל

במחצית השניה של השנה הראשונה לחייו של התינוק הוא כבר עבר כברת דרך משמעותית. הוא הסתגל לעולם, מצליח הרבה יותר טוב מבחודשים הראשונים להתמודד עם חייו, הוא התפתח קוגניטיבית באופן שעוזר לו להבין דברים רבים הרבה יותר מבעבר, הוא עסוק מאוד בהשגת אבני הדרך ההתפתחותיות בתחום המוטורי והוא גם שותף פעיל הרבה יותר מבעבר ביצירת קשרים חברתיים. הוא כבר מזמן מחייך וצוחק כלפי אחרים, מגיב ברתיעה לעיתים לזרים בסביבתו ומעדיף את האנשים שהוא מכיר. כשהוריו מתרחקים הוא נצמד אליהם ומגיב במצוקה.


עצה מספר 2: בתקופה זו בה החרדה ההתפתחותית כלפי זרים והחרדה מנטישה בשיאן מומלץ לחשוף את התינוק לסביבה חברתית מגוונת ולהכיר לו אנשים שונים. הציגו בפניו את האנשים סביבו, הסבירו לו מי הם, הראו לו שאתם סומכים ומחבבים את האנשים האחרים, כך הם ישאבו מכם בטחון והחרדה שלהם תפחת.


עצה מספר 3: בתקופת חרדת הנטישה הקפידו "לעדכן" את ילדכם כשאתם הולכים, תפרדו ממנו ואל תעלמו לו, ספרו לו כשאתם הולכים לחדר השני או לשירותים ודברו אליו ממרחק. הקפידו לייצר "גשר של היכרות" ביניכם ובין מטפל אחר שנשאר עימו. למשל, אם הוא נשאר אם בייביסיטר, תזמינו אותו שעה קודם ובלו יחד, שוחחו עם הבייביסיטר, חייכו אליו, היו נחמדים וכך תשדרו לילדכם שאתם סומכים עליו ושהוא יכול להרגע.


בפעם הבאה אדבר על השנה השניה לחיים בה ההישג המרכזי הוא רכישת השפה והשפה הרגשית ואיך אנחנו יכולים לתמוך בהתפתחות החברתית בשלב הזה. בינתיים אתם מוזמנים להכנס לאתר ולהציץ בעוד מאמרים מעניינים.


>>>לכניסה לחלק ב'<<<


חג שמח ושנה טובה מלאה בחברים,

אורית רובין בן-חיים

פסיכולוגית התפתחותית מומחית - מנהלת גילוי רך

www.gilooy-rach.org


563 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול