איך יודעים מתי כבר צריך לפנות לעזרה מקצועית?
מיומנויות חברתיות מתפתחות לאורך זמן וגם ילדים שאין להם קשיים מיוחדים בתחום החברתי, זקוקים לתיווך ולתמיכת המבוגרים בפתרון בעיות חברתיות מדי פעם. אז איך יודעים היכן עובר הגבול בין התפתחות נורמטיבית לקושי שדורש התערבות מקצועית?
ישנם ילדים שמסיבות שונות הם נוקשים יותר בחשיבתם ולכן גם באופן שבו הם משחקים. הם רוצים לשחק איך שהם תיכננו וקשה להם להתגמש, לקבל רצונות אחרים ולשנות את תכניותיהם. הם בעלי צורך גבוה בשליטה, רוצים שהדברים יהיו בדרך שלהם וקשה להם לראות את האחר ולהכיר בכך שישנן דרכים מגוונות לשחק.
ילדים אחרים הם בעלי נטייה לביישנות ולחרדה שמשתקת אותם במצבים חברתיים ומובילה אותם להסתגרות ולהמנעות. חרדה יכולה גם לגרום להתנהגות תוקפנות וסוערת כלפי ילדים אחרים.
ישנם ילדים שנולדו עם הפרעת קשב וריכוז לכן הם מתקשים להתמיד ולהעמיק במשחק, או שהם אימפולסיביים ותנועתיים מדי ומתקשים להתאפק ולעכב את התגובות שלהם.
ישנם ילדים שמבחינה חושית רגישים מדי, מוצפים בקלות מהמולה, מרעש, ממגע, אחרים זקוקים למגע אינטנסיבי שגורם להם לחדור למרחב האישי של אחרים, לחבק, לשכב על אחרים ולחוש אותם ואת עצמם.
ילדים אחרים בעלי לקויות תקשורתיות מתמקדים בתחומי עניין יוצאי דופן, מתקשים לשים לב ולפענח הבעות פנים ומסרים חברתיים והם מתקשים לעשות שימוש בשפה הלא מילולית: בקשר עין, ג'סטות, הבעות פנים ועוד בתקשורת עם אחרים.
גם טראומה, קושי ביחסים עם ההורים ומצבים רגשיים אחרים יכולים ליצור קשיים חברתיים.
הנה כמה דוגמאות למקרים שנעזרו בטיפול:
← הבת שלי מיקה, בת 4 וחצי, ילדה נבונה ומצחיקה, מאוד עקשנית ודעתנית. כשהיא נפגשת עם חברות מהגן היא חייבת תמיד להחליט בעצמה, להוביל את המשחק ולהכתיב מה עושים בו והיא מצפה שחברותיה תמיד יתפשרו וילכו עם רצונותיה. אני מרגישה שהחברות שלה מתחילות לאבד סבלנות ולהתרחק ממנה. אני רוצה שהיא תלמד להתחשב בהן לפעמים ולמצוא את האיזון בין הרצונות שלה והרצונות שלהן. מה עושים?
← הבן שלי עוד מעט בן 3, משחק בגן לבד. עד לא מזמן חשבתי שזה הגיוני כי תמיד אומרים שילדים צעירים משחקים זה לצד זה, אבל אני לא רואה שזה משתנה. אני רואה שהוא מסתכל על הילדים האחרים ומתעניין במשחק שלהם, אני רואה גם שחבריו לגן כבר משחקים יחד, אבל הוא בסופו של דבר נשאר לשחק במכוניות לבד. איך עוזרים לו לשחק ביחד?
← הגננת של יואב, הבן שלי בן ה-5, מספרת שבזמן משחק חופשי בגן הוא כל הזמן "מסתבך" עם חברים, הוא מתעצבן בקלות, קשה לו להפסיד במשחק, הוא רודף צדק ולמרות שהשפה שלו טובה הוא יכול לחטוף צעצוע מחבר, לדחוף או לבעוט בילד שהרגיז אותו או ניצח אותו. למה הילד שלי מתעצבן כל כך מהר? איך אפשר לעזור לו לפתור בעיות במילים ולא באלימות?
← הבת שלי נועם בת ה-5.5 מאוד ביישנית. האמת היא שגם אני ואבא שלה היינו כאלה, אבל היינו רוצים לחסוך ממנה את הסבל שכרוך בלהיות כל כך ביישן. הייתי רוצה שהיא תוכל להרגיש יותר בנוח בקבוצה, שתוכל לומר את דעתה מבלי לחשוש, שלא תצטרך תמיד לוותר, אלא גם לעמוד על
שלה כשהיא רוצה. הייתי רוצה שהיא תוכל להגן על עצמה ולא רק להמנע או לבכות. הייתי רוצה שתהיה לה יותר בחירה. איך אפשר לעזור לה?
← לדניאל הבן שלי, תלמיד כיתה ב', כמעט ואין חברים. בהפסקה הוא מסתובב לבד, צופה מהצד בילדים משחקים או נשאר בכיתה. כמעט ולא מזמינים אותו אחה"צ, כל היום הוא מול המחשב ואני מרגיש שזה רק הולך ומחמיר. הוא לא מוכן ליזום מפגש עם חברים, אבל אם מישהו מציע לו להצטרף או בוא אליו הוא מאוד שמח ומסכים. אנחנו אובדי עצות ולא יודעים איך לעזור לו.
← יונתן בן 5 ילד חכם מאוד, מתעניין בחלל ובדינוזאורים, כבר כמעט קורא… הגננת של הבן שלי אומרת שהוא מסתדר ממש טוב כל עוד אומרים לו מה לעשות וכשהפעילות היא מובנית, אבל במשחק חופשי בפינות הגן ובחצר הוא אבוד, מסתובב חסר מעש ולא מצליח להשתלב.
הוא אלוף במשחקי קופסה, אבל כמעט ולא משחק משחק דמיוני כמו שאר חבריו. אני מרגישה שקשה לו, אפילו שהוא לא אומר כלום ואני דואגת שהקושי הולך ומעמיק ואני לא יודעת איך לעזור לו.
לפני טיפול, צריך להבין את המקור לקושי
כדי לעזור לילדים שלנו בתחום החברתי חשוב להבין קודם כל מה המקור לקשיים. לעיתים קרובות זה לא פשוט למקד את הקושי וישנן התנהגויות דומות שיכולות להיות להן סיבות שונות. לכן חשוב במיוחד לפנות להערכה התפתחותית גלובאלית, כזו שתסקור את כל התחומים ולא להניח מראש שאנחנו יודעים מה הסיבה.
אצלי ב"גילוי רך" אני מבצעת הערכה התפתחותית און-ליין באמצעות שאלונים מקיפים וניתוח סרטוני וידאו ביתיים מסביבתו הטבעית של הילד, את יכולותיו וקשייו ובסופה תקבלו סיכום המלצות והפניה לאיש המקצוע המדוייק לפי הצורך.
מוזמנים לקרוא עוד על גילוי רך כאן: www.gilooy-rach.org
והכי חשוב, אל תאבדו תקווה וזיכרו שניתן לשנות, ללמד, לעזור לקדם ולהשפיע. כפי שלא הייתם מהססים לקחת לילדכם שיעורי עזר בחשבון או באנגלית, כך אפשר וכדאי בהחלט גם לטפל במיומנויות חברתיות!
באהבה ובהצלחה,
אורית רובין בן-חיים
פסיכולוגית התפתחותית מומחית