לשחק עם ילדים
כשמבוגרים משחקים עם ילדים הם עושים את זה ממש שונה מהאופן בו ילדים משחקים אחד עם השני.
לילדים הכל חשוב! חשוב להם במה הם משחקים, עם מי, מי יתחיל קודם, אם נבנה את המגדל ככה או אחרת, אם הם יהיו עם החייל האדום או הכחול.
לעומתם, לנו המבוגרים, לא ממש חשוב שום דבר מזה. כשאנחנו משחקים איתם אנחנו מתארחים בעולמם של הילדים ולכן מוותרים להם כמעט על הכל. אבל במשחק משותף, כמו בשיחה, יש שני צדדים לפחות ושני צדדים לעולם לא ירצו, יתכננו, יחשבו וירגישו בדיוק בדיוק את אותו הדבר. משחק הוא שפתם של הילדים ואם נרצה לעזור לילדינו לשחק טוב יותר עם אחרים, לתקשר טוב יותר אם אחרים, כדאי לתרגל את זה כבר ביחסים בינינו.
משחק משותף היא הזדמנות מעולה להדגים לילדכם וללמד אותם הרבה מאוד מיומנויות חברתיות: איזון עדין ושילוב בין הרצון שלי לרצון של האחר, עמידה על שלי לפעמים, פשרה לפעמים, התחשבות באחר, התמודדות עם נצחון והפסד, התמודדות עם תסכול, לפעמים להוביל, לפעמים להיות מובל ועוד ועוד. ילדכם יראה כיצד אתם עושים את כל זה ולאט לאט ילמד ויעשיר את ארגז הכלים שלו.
עצה מספר 6: הכניסו למשחק ולשיחות את רצונותיכם. אל תוותרו כל כך מהר על ההזדמנות להשפיע על המשחק, להכניס בו שינויים, לרצות להיות ראשונים, או לרצות ממש ממש את המשחק המסויים הזה ולא אחר. עשו זאת ברגישות, בהדרגתיות ובמידה בה ילדכם מסוגל לקבל זאת. כך ילדכם ילמד שהאחר שונה ממנו ויכיר בו. זוהי תובנה קריטית ליצירת קשרים חברתיים איכותיים.
מפגשים חברתיים
ילדים נהנים ממפגש עם ילדים אחרים מגיל מאוד מוקדם. תינוקות מגיבים לתינוקות ולילדים אחרים ונהנים מחברתם גם כשעדיין אינם מסוגלים מבחינה התפתחותית לייצר ולשמר משחק משותף.
חשוב לחשוף תינוקות, פעוטות וילדים צעירים לחברת ילדים אחרים, בודאי אם הם ילדים יחידים במשפחה, ועוד יותר מכך אם הם לא מבקרים בגן, אך לא רק.
גם אם ילדכם הולך לגן, הוא ירוויח המון ממפגשים אינטימיים יותר מאלה שמתרחשים בגן ומתווכים יותר על ידי מבוגרים.
בגן הטיפוסי, ההתמודדות החברתית היא מורכבת. קבוצת ילדים גדולה, מעט מבוגרים שמתמקדים בהשגחה ופעמים רבות לא פנויים לתיווך חברתי. לעומת זאת, מפגשים ביתיים אחר הצהריים הם הזדמנות מצויינת להתבונן בילד שלכם ולהתרשם מיכולותיו החברתיות, לתווך עבורו, לעזור לו לפרש ולמצוא פתרונות לקונפליקטים. זוהי צידה שילדכם יקח איתו להמשך הדרך.
עצה מספר 7: פנו זמן וארגנו מפגשים חברתיים מגוונים מדי שבוע. בביתכם, בבתים של אחרים, בגינת השעשועים ועוד.
בשלב הזה יצופו ויעלו אצל הורים רבים הקשיים החברתיים שהם חוו בעבר. הורים מופנמים וביישנים שמעדיפים להישאר בבית ולא להכיר אנשים חדשים, הורים שיחששו מדחייה אפשרית ויתקשו לפנות להורים אחרים ולהציע להם להפגש. זה הזמן להתבוננות עצמית והזדמנות לתיקון עבור ילדכם. אם זה קשה מדי עבורכם, מומלץ בחום לפנות לעזרה של פסיכולוג התפתחותי.
בפעם הבאה נדבר על דברים שקורים במפגשים אחה"צ ובאיזה אופן כדאי שתהיו מעורבים בהם. עד אז מוזמנים לאתר שלי לקרוא עוד דברים מעניינים...
להתראות בינתיים,
אורית רובין בן-חיים
פסיכולוגית התפתחותית מומחית